גרסת הרצה – לשליחת משוב

ברוכים הבאים למרכז ההדרכה של הנוער העובד והלומד

קישור אינטרנט (לינק)

אודות דויד כהן – אבי הנוער העובד

מתוך ויקיפדיה: מרכז דרכו החינוכית של דוד כהן היה החינוך הבלתי פורמלי, והשיחה הבלתי אמצעית. הוא האמין כי ההתארגנות צריכה לתת יחס פרטני לכל חבר וחבר. וכך היה מלווה את החניכים ביוזמותיהם, מנסה לאתר בכל אחד את צדדיו החזקים ומעודדם לבטא את עצמם. כך היה מלווה באופן אישי את כותבי ועורכי "במעלה". משהיה מזהה נער במצוקה או בהתלבטות היה מסייע לו בחיפוש מסגרות חינוכיות או מקצועיות, מעיד בבתי משפט ומשחרר בערבות. בראותו עצמו כ"שַמָּש" עבור בני הנוער, שם את הדגש על האוטונומיה של החניכים עצמם. תמיד הזכיר כי התנועה קמה מכוח רצונם של הנערים עצמם. חניכיו מספרים כי מעולם לא התערב בבחירות פנימיות לתפקידים השונים. במהלך המחלוקות והפילוגים בתנועה ההתיישבותית, השתדל כהן, על אף שהיה בעל זיקה תנועתית ומפלגתית לקיבוץ המאוחד, להצמד אל המשותף והכללי, משום שלדידו הייתה הכלליות בסיסה של התנועה. כהן לא האמין בגינונים צבאיים בתנועת הנוער אך האמין בחוויה שיש במפגנים-המוניים, במצעדים, בטיולים, במחנות, בסמינרים ובטקסים הנותנת לנער את תחושת השייכות לארגון, ומבטאת את כוחה של ההתאגדות. הוא הצטרף לטיולי התנועה כל עוד עמד לו כוחו להליכות הארוכות, ושותף לטקסים בתל-חי ובאחד במאי. עם זאת הדגיש את הצורך שהחוויה ההמונית תחזק את כוחו של היחיד ולא תקטין אותו. חניכיו מספרים עליו כי היה מכנס אותם בצריפי התנועה ומספר להם סיפורים ואגדות בעלי ערך מוסף לחייהם כנערים עובדים. סיפוריו שאבו מעולם החסידות ומעולם העבודה והמאבק הפועלי. גם מרצים אחרים, אמנים, אנשי רוח ומנהיגים היה דוד מביא בפני הנערים לשיחות כדי להרחיב את עולמם. מרבית ספריו הם אסופות של האגדות אותן שמע וסיפר, ושלהן העניק משמעות חינוכית ראשונה במעלה. בסיפרו "ביתי בין נערים" הקדיש דוד פרק העוסק בתפיסתו החינוכית ביחס לאגדותיו, ולשילוב של תכנים מעולם החסידות ברעיון הציוני-סוציאליסטי.

פעולה

קיום משותף – פעולה לשכבה המתבגרת

בפעולה הקרובה נרצה להכיר לחניכים את ערך הקיום המשותף. ערך אשר מבטא את הבחירה של יהודים וערבים ליצור חיים משותפים יחד, תוך שמירה על הזהות הייחודית של כל אחד מהאנשים ומהעמים. זהו בסיס לחברה שבה ניתן לחיות יחד בשוויון וביטחון.
לחניכים שתפגשו יש ככל הנראה מגוון דעות בנושא יחסי יהודים-ערבים כיום המבוססות על מעט מפגש, על דימויים מהחדשות והרשתות החברתיות וכן על התפיסות הפוליטיות ששמעו בסביבתם ובבית. לרוב הם נתקלו בצעירים ערבים בתור מוכרים בקניון, רוקחים/ רופאים, במקומות בילוי או בטיקטוק.
על מנת להיערך למפגש עם החניכים סביב עולם תוכן זה בצורה טובה, כדאי לחשוב מראש על העמדות שאיתן הם מגיעים לפעולה, המושפעות לרוב מהחוויה בסביבת המגורים שלהם ואירועים אקטואליים שקרו. יש לקחת את זה בחשבון בהיערכות שלכם לפעולה ורצוי לשלב בו דוגמאות ודילמות רלוונטיות ליישוב הספציפי בו חיים החניכים.
אם אתם מדריכים בעיר מעורבת, ייתכן שתשמעו יותר חוויות של מפגש – חלקן חיוביות וחלקן שליליות. ליחסי יהודים-ערבים בעיר ישנה השפעה מכרעת על חוויות החיים, מתחושת הביטחון ועד הבחירה באיזו שכונה לגור. חשוב לדרוש מהחניכים בערים אלו להיות אחראים על אופי המפגש, צמצום הגזענות והגברת הסולידריות.

בטעינה