מרכז ההדרכה הנוער העובד והלומד

הפעולה הקרובה עוסקת בסיפורים אישיים של חללי צה"ל ומשפחותיהם. אנו רוצים שהחניכים ירגישו קרובים לנושא, ושהיום לא יעבור על ידם כעוד יום רגיל.
ההבנה כי מכל יישוב בארץ יש אדם שיצא מביתו לשמור על המדינה / לחיות את חייו ולא שב עקב פעילות מבצעית צבאית או פיגוע טרור - היא הבנה חזקה ולא פשוטה של החיים שלנו פה במדינת ישראל.
זו כמובן הבנה כבדה מאוד לשאת בגיל צעיר ועלינו לבחור ממש באיזה מילים נדבר ואיך ננגיש את הנושא בצורה הרגישה ביותר, עם חמלה ומקום למגוון רחב של תגובות חניכים לנושא.
התכנים יכולים לתפוס את החניכים במקומות שונים (חלקם עם קרבה משפחתית לנושא), עליכם לשאול בפעולות המקדימות לפעולה הזו, באופן אישי חניך חניך - איפה היום הזה פוגש אותם ואת משפחותיהם.

בהפנינג עשר תחנות. בכל תחנה ישנו מפעיל. שימו לב שרוב התחנות מתוזמנות בחמש ד, אך לא כולן! יש לקחת בחשבון את סדר הדברים. אפשר גם לעבור את הפעילות כקבוצה יחידה.

ערב תרבות מפעיל לכל הקבוצה בנושא חג החירות

פעולה העוסקת בזכרון אישי וחברתי

ערב תרבות זה, מעביר לחניכים בצורה חוויתית, את הסיפור של הקמת הנוער העובד ב1924. הערב עובר דרך תחנות שונות שמספרות עוד חלק בפאזל של סיפור הקמת התנועה. חשוב שבכל תחנה תסכמו עם החניכים מה מבינים. בסוף, תעברו יחד איתם דרך כל הסיפורים, על איך קמה התנועה, מי היו האנשים שהקימו אותה והעמיקו בבחירה להקים תנועה שתאגד את כל הנערים העובדים בא"י.
מבנה ערב התרבות: מעבר בין תחנות. בכל תחנה יש הצגה ויש משימות שצריך לעשות.
בכל תחנה צריך לעמוד מישהו שמקבל את החניכים, ביחד עם המדריכים של הקבוצה מסבירים את התחנה, מציגים את ההצגות, ומה עושים בכל תחנה.
כל הקבוצה עוברת יחד את התחנה, מההתחלה עד הסוף.

מפגש עם משפחה שכולה לציון יום הזכרון ויצירת חיבורים חיים וקהילתיים בין הקן למשפחות שכולות ביישוב/עיר בו הם חיים

המטרה בפעולה שהחניכים יכירו, יביעו עמדה, יתווכחו ויחשבו איך הם היו רוצים לזכור את יום השואה.
שימי לב שהדיונים מצליחים להיות כאלה, שהבית משפט מצליח להביא את העמדות השונות.

ניצולי השואה שחיים בארץ כבר מבוגרים וחווים קשיים רבים ביומיום. בפעולה נרצה להתייחס ליחס שהיה לניצולי השואה בארץ לאורך השנים. בסוף הפעולה נציע לחניכים לפעול על מנת לסייע לניצולי השואה ולגרום להם להרגיש את ההערכה שלנו כלפיהם. כל חלק בפעולה מציין תקופה מסויימת, לפני כל חלק תהיה פסקה בשבילך המדריכה שמסביר מה היה היחס לניצולי השואה בתקופה זו.

בפעולה נדבר על רגש הסולידריות, סולידריות היא רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם, תחושת אחווה וקשר לזולת.
נבין איך רגש זה מתקשר לאחד במאי שזהו יום הפועלים אשר מציין יום לסולידריות בין ארגוני עובדים כביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר.
סולידריות היא תחושת שייכות ואכפתיות אחת לשני, אם לדוגמא המורה כועסת על חברה שלי על משהו אני אהיה בצד של חברה שלי ואגן עליה מול המורה.

את עומדת להעביר לחניכים שלך פעולה על חנה סנש. בה כדאי להוסיף מילים ולהסביר לחניכים שלך מי היא הייתה. קראי על חנה סנש לפני הפעולה וודאי שיש לך את כל המידע שאת צריכה. הפעולה עצמה דורשת זמן וסבלנות מצד החניכים, הכיני אותם לאוירה רגועה לאחר משחק הפתיחה.

חנה סנש הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה,בשנת 1939 עלתה לארץ-ישראל. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל שוחט בנהלל והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים. בתקופה זו אף הדריכה בקן קריית חיים של הנוער העובד והלומד.
חנה סנש הייתה מצנחני היישוב, היא התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. היא צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג ב1944 כאשר הייתה בת 23. (מתוך ויקיפדיה)

סיפור ארבעת הבנים הוא סיפור שלדברי המקובלים מייצג ארבעה צדדים וכוחות פנימיים בנפש. ארבעת האחים מוצגים לנו כשהם באים ותוהים על משמעות התורה לנו – העם היהודי, ועל מה שמצופה מאיתנו לעשות עם התורה שהביא אלינו ה'.

החכם - החכם לא מקשה בשאלות אלא רק מבקש מידע. הוא מבין את המחויבות שלו ורק רוצה לדעת כיצד עליו ליישם אותה.
הרשע - הבן הרשע הוא ההיפך מהחכם במובן הזה שמבחינתו הוא מכיר בכך שיש יד אלוהית שמעורבת, אבל זה לא אומר מבחינתו מאומה. הוא אינו רואה מקום ל”עבודה” כתוצאה מכך
התם - הוא בכלל לא מבין מה כל הסיפור כאן. הוא חושב שהאירועים קרו לבד והקב”ה לא היה מעורב בהם, ולכן גם לא מבין מה אנחנו עושים כאן. הוא לא מתריס אלא באמת לא מבין.
ושאינו יודע לשאול - הוא לא שואל כלום, כלומר הוא כנראה מבין את העובדות ואת המעורבות האלוהית בהן. אבל הוא לא מבין למה אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו. בניגוד לרשע הוא לא מתריס אלא תוהה
לפיכך, חשוב להכיר בכך שארבע הדמויות המוזכרות בהגדה משקפות חלקים שונים בנו, ולפעמים האדם חייב לעבור דרך כל אחת מהן.

סדר פסח משותף הוא חגיגה לקבוצה! הזדמנות לכם המדריכים להנות עם החניכים וגם להדגים להם שיש דברים בהגדת הפסח ששווה לחשוב עליהם! אם אתם מדריכים שמחוברים לצד התיאטרלי שלכם - הזדמנות טובה להתחפש ולהמחיז עם החניכים!! סיפור ההגדה נמצא בפעולה כנספח. בהצלחה!

בפעולה הקרובה החניכים יכירו את נושא החקלאות בישראל. חשוב להבין ולהתעכב איתם על שאלת "למה חשוב שנגדל בעצמנו מזון בארץ?" מתוך עקרון של עצמאות ועבודה ישראלית ויהודית ללא תלות בינלאומית. במהלך הפעולה נרצה שהחניכים יעברו תהליך היכרות וקירוב עם האדמה ורעיון החקלאות ומתוך כך יבינו לעומק את התהליך שהאוכל עובר מרגע הזריעה עד לרגע שהוא מגיע לסופר ולצלחת בבית.

חג הפסח הוא הזדמנות מעולה ללמוד על הנהגה טובה ומעוררת השראה מדמותו של משה שהוביל את עם ישראל במדבר כל הדרך לארץ ישראל.
משה היה מנהיג יוצא דופן, יחיד במינו, שבחר בחירות אמיצות מאוד בסיטואציות לא פשוטות בכלל - הוא הצליח לקבל את זהותו החדשה-ישנה כעברי, נעמד מול מי שפעם היה אחיו ומשפחתו, והנהיג עם שלם במדבר ודרך מסע כמעט בלתי אפשרי. בדרכם במדבר, עשה מהם עם, עם חוקים, ואמונה, ומערכות חברתיות.
גם אנחנו וגם החניכים שלנו יכולים ללמוד מספר דברים ולקחת השראה לחיי היום יום שלנו בימינו.

"הדרך היחידה להתמודד עם עולם בלתי-חופשי הוא להפוך לכל כך חופשי עד שעצם קיומך הוא מרד." אלבר קאמי
הפעולה עוסקת בדמויות משמעותיות בהיסטוריה האמריקאית שפעלו למען מתן זכויות שוות לאפרו-אמריקאים כדוגמא לדרך בה אפשר למרוד במציאות הקיימת.

מטרת הפעולה היא ללמוד בדרך כיפית ומעניינת על התנועה. האווירה בפעולה צריכה להיות בהתאם- חדר מקושט, מדריכים מחופשים למנחים, מוזיקה של שעשועון- ככל שיהיה יותר מושקע החניכים יותר יהנו!

אחרי כל שאלה או משימה אם החניכים ענו נכון הם מקבלים את החטיפים שהם צברו, מומלץ לאכול הכל ביחד בסוף! (למדריכים משקיעים אפשר להכין פונדו ולאכול ביחד)


הערב יכול לעבור או במצגת מקוונות או עם נספחים מודפסים (עדיפות למדצגת)

הפעולה מתמודדת על חוסר שוויון מכוון, כחלק ממדיניות שהיא גלויה יותר או פחות.
לפניי המשחק פתיחה כל חניכה מקבלת פתק עם הוראות התנהגות ( הולך ממש לאט, להתחיל 5 שניות אחריי כולם וכו נספח מצורף) למהלך המשחק - הכרטיסיות הולכות לייצר חוסר שיוויון בין החניכים.
במהלך המשחק הקפידי להתייחס לכולם באופן שווה ולשפוט את איך הם משחקים.

המים בכדור הארץ נמצאים במספר מאגרים כמו האוקינוסים, האטמוספירה, כיפות הקרח בקטבים, נהרות אגמים ומי התהום.
המים יכולים להימצא בכדור הארץ בכל אחד משלושת מצבי הצבירה:
גז (אדים), נוזל ומוצק (כגון קרח ).
בעוד שכמות המים הכוללת בכדור הארץ כמעט ולא משתנה, קיימת תנועה של מים בין המאגרים השונים.
מחזור המים:
מחזור המים הוא התהליך בו מתרחשת התנועה של מים על פני כדור הארץ והאטמוספירה.
בשלב הראשון, השמש מחממת את המאגרים העליונים: אוקיינוסים, אגמים ונהרות וגורמת לאידוי (=מעבר מנוזל לגז) המים בהם.
בשלב השני, מטפסים אדי המים באטמוספירה ומתקררים, וכתוצאה מכך חלקם מתעבים (=הופכים לנוזל) לעננים. העננים מושאים על ידי הרוחות ומתפזרים מעל ליבשות ולימים.
השלב השלישי, ירידת המשקעים, מתרחש כאשר חלקיקי המים בענן גדולים מספיק לכדי יצירת טיפות גשם. בתנאי מזג אויר קרים חלקיקי המים יכולים ליצור גם ברד או שלג.
בשלב הרביעי, המים מחלחלים למי התהום, וזורמים חזרה אל הנהרות והאוקיינוסים.
\https://www.youtube.com/watch?v=zU3NwQovPoY סרטון הדמיה והסבר על מחזור המים

לרגל יום האישה שחל ב8/3, בחרנו להביא פעולה שתעבור דרך סיפוריהן של נשים מעוררות השראה, בחרנו לייחד נשים אמיצות ומיוחדות ולשים זרקור ביום המיוחד הזה על העובדה שילדות, נערות ונשים יכולות לעשות כל שיבחרו.
בחברה שאנו חיים בה, יש תפיסות שונות ומשונות על מה תפקידיהם של גברים ומה תפקידיהן של נשים. נראה שיש תבניות שכל מגדר צריך לשים עצמו בהן.
אבל האמת - זה לא נכון! אם נוריד את התבניות והתפיסות המוכרות לרגע, נראה שנשים יכולות להיות יזמיות, לוחמות, נואמות, אקטיביסטיות, בעלות תעוזה ונחישות.

בפעולה הקרובה נניח ביחד עם הקבוצה מרכיב חשוב בבניית תחושת השייכות והביטחון בתנועה, בקן ובקבוצה, והוא ה"המרחב הבטוח". מרחב בטוח הוא מרחב בו לכולם יש מקום להרגיש בנוח, להיות מועצמים, להשתנות, להרגיש שייכים ועוד, בשונה ממקומות בהם לא מתקיים מרחב זה, בהם חווים אלימות, בריונות, תחושת השרדותיות, דחייה , כוחניות ועוד. במהלך הפעולה ננסה להבין מה המקום ומה היכולת של קבוצה להשפיע ולעצב מרחב בטוח זה.
שימו לב, הקבוצות שונות אחת מהשנייה, יש להתאים את הפעולה לקבוצה שלכן!

מטרת הפעולה היא לחשוף את החניכים באופן ראשוני למושגים של מגדר ותפקידים מגדריים, לאפשר להם להתחיל לשחק עם זה ולחקור את הנושא, וללמוד לפקוח את העיניים לאיפה זה תופס אותם במציאות.
חשוב לשמור על שיח רגיש וקשוב לחניכים ולשים לב שלכולן יש מקום להתבטא.

הפעולה מפגישה את החניכים עם נקודות ציון משמעותיות בדרכו של הרצל והתנועה הציונית בדרך להגשמת חלומם בדמות מדינה יהודית עצמאית. נקודות הציון הן גם אינפורמטיביות אך לא פחות מזה - חווייתיות ככה שהחניכים יוכלו להתחבר למקום החולם והשואף להפוך חלום למציאות! חשוב לנכח את המקום הזה.

פעילות אתגרון לשכבת עמלים בוגרים - הדרכת פעילות לניצנים ועמלים צעירים.

את כל הפעילות יבנו ויפעילו חניכי שכבת עמלים בוגרים לחניכי עמלים צעירים וניצנים מהקן - אתגר זה יכול לשמש גם כאתגרון שלהם.

פעולה מהנה ומשחקית להכרות עם סמל התנועה ומשמעויותיו.

הכרות עם משבר האקלים ומחאות הנוער ברחבי העולם

אסיפת חניכים בהובלת במש"צ בנושא משבר האקלים

האסיפה מתכנסת ע"י המש"ית בתחילת יום הפעילות.
אוספים פתיחה משותפת כל הקבוצות יחד ומשם הולכים לפעולות בקבוצות השונות.

אסיפה בקן בתחילת יום הפעילות שמכנסת המש"צית.

הפעילות מורכבת מאסיפת פתיחה ולאחר מכן חלוקה לקבוצות שעוברות כולן את אותה הפעילות.
שימו לב לזמנים בכדי להגיע יחד לאסיפת הסיכום.

החניכים ילמדו על משבר הפסולת תוך כדי שימוש במה שלמדו באופן של יצירה

בפעולה הקרובה נדבר על המשפחות של החניכים בקבוצה ונלמד להכיר את הרקעים והבתים מהם באים החניכים.

החניכים יכירו מהו אפקט החממה, הסכנות שבו והדרכים למנוע את האפקט דרך מאבק במדען משוגע.

בפעולה נדבר על הסיבות בגללן אנשים פועלים על פי מוסכמות החברה ועל איך נרצה שייראו הקשרים בקבוצה בה יש קבלה ומקום לכל אחד.

הפעילות מורכבת מפתיחה, משחק קבוצתי משותף עיבוד וסיכום. מטרת הפעילות לעלות בהרבה את מודעות החניכים לנושא, לפתח מודעות לחלופות הקיימות במציאות ולהציב בפניהם בחירה בחלופה שהיא ערכית יותר, אחראית יותר ושפויה יותר לחיים על כדור הארץ.

הפעולה עוסקת בעיצוב זהות בריא במהלך גיל ההתבגרות.