הפעולה מפגישה את החניכים עם נקודות ציון משמעותיות בדרכו של הרצל והתנועה הציונית בדרך להגשמת חלומם בדמות מדינה יהודית עצמאית. נקודות הציון הן גם אינפורמטיביות אך לא פחות מזה - חווייתיות ככה שהחניכים יוכלו להתחבר למקום החולם והשואף להפוך חלום למציאות! חשוב לנכח את המקום הזה.

מפגש עם משפחה שכולה לציון יום הזכרון ויצירת חיבורים חיים וקהילתיים בין הקן למשפחות שכולות ביישוב/עיר בו הם חיים

הפעולה הקרובה עוסקת בסיפורים אישיים של חללי צה"ל ומשפחותיהם. אנו רוצים שהחניכים ירגישו קרובים לנושא, ושהיום לא יעבור על ידם כעוד יום רגיל.
ההבנה כי מכל יישוב בארץ יש אדם שיצא מביתו לשמור על המדינה / לחיות את חייו ולא שב עקב פעילות מבצעית צבאית או פיגוע טרור - היא הבנה חזקה ולא פשוטה של החיים שלנו פה במדינת ישראל.
זו כמובן הבנה כבדה מאוד לשאת בגיל צעיר ועלינו לבחור ממש באיזה מילים נדבר ואיך ננגיש את הנושא בצורה הרגישה ביותר, עם חמלה ומקום למגוון רחב של תגובות חניכים לנושא.
התכנים יכולים לתפוס את החניכים במקומות שונים (חלקם עם קרבה משפחתית לנושא), עליכם לשאול בפעולות המקדימות לפעולה הזו, באופן אישי חניך חניך - איפה היום הזה פוגש אותם ואת משפחותיהם.

פעולה העוסקת בזכרון אישי וחברתי

הפעולה מתמודדת על חוסר שוויון מכוון, כחלק ממדיניות שהיא גלויה יותר או פחות.
לפניי המשחק פתיחה כל חניכה מקבלת פתק עם הוראות התנהגות ( הולך ממש לאט, להתחיל 5 שניות אחריי כולם וכו נספח מצורף) למהלך המשחק - הכרטיסיות הולכות לייצר חוסר שיוויון בין החניכים.
במהלך המשחק הקפידי להתייחס לכולם באופן שווה ולשפוט את איך הם משחקים.

למש"צ- "גבורה" הוא מחזה על הקמת והתנועה וסיפור מפעל הגפרורים בו בחרו נערות עובדות להתאגד מול הבוס ולדרוש זכויות עבודה, מטרת האסיפה היא לייצר הזדהות של החניכים עם הנערות ורצון להיאבק על הזכויות שלהן. חשוב להשקיע באסיפה עם תלבושות, שלטים של שביתה וכו.

אווירה: קן אדום – דגלים צבעים, מדריכים צבועים

לרגל יום האישה שחל ב8/3, בחרנו להביא פעולה שתעבור דרך סיפוריהן של נשים מעוררות השראה, בחרנו לייחד נשים אמיצות ומיוחדות ולשים זרקור ביום המיוחד הזה על העובדה שילדות, נערות ונשים יכולות לעשות כל שיבחרו.
בחברה שאנו חיים בה, יש תפיסות שונות ומשונות על מה תפקידיהם של גברים ומה תפקידיהן של נשים. נראה שיש תבניות שכל מגדר צריך לשים עצמו בהן.
אבל האמת - זה לא נכון! אם נוריד את התבניות והתפיסות המוכרות לרגע, נראה שנשים יכולות להיות יזמיות, לוחמות, נואמות, אקטיביסטיות, בעלות תעוזה ונחישות.

מטרת הפעולה היא לחשוף את החניכים באופן ראשוני למושגים של מגדר ותפקידים מגדריים, לאפשר להם להתחיל לשחק עם זה ולחקור את הנושא, וללמוד לפקוח את העיניים לאיפה זה תופס אותם במציאות.
חשוב לשמור על שיח רגיש וקשוב לחניכים ולשים לב שלכולן יש מקום להתבטא.

חג הפסח הוא הזדמנות מעולה ללמוד על הנהגה טובה ומעוררת השראה מדמותו של משה שהוביל את עם ישראל במדבר כל הדרך לארץ ישראל.
משה היה מנהיג יוצא דופן, יחיד במינו, שבחר בחירות אמיצות מאוד בסיטואציות לא פשוטות בכלל - הוא הצליח לקבל את זהותו החדשה-ישנה כעברי, נעמד מול מי שפעם היה אחיו ומשפחתו, והנהיג עם שלם במדבר ודרך מסע כמעט בלתי אפשרי. בדרכם במדבר, עשה מהם עם, עם חוקים, ואמונה, ומערכות חברתיות.
גם אנחנו וגם החניכים שלנו יכולים ללמוד מספר דברים ולקחת השראה לחיי היום יום שלנו בימינו.

ניצולי השואה שחיים בארץ כבר מבוגרים וחווים קשיים רבים ביומיום. בפעולה נרצה להתייחס ליחס שהיה לניצולי השואה בארץ לאורך השנים. בסוף הפעולה נציע לחניכים לפעול על מנת לסייע לניצולי השואה ולגרום להם להרגיש את ההערכה שלנו כלפיהם. כל חלק בפעולה מציין תקופה מסויימת, לפני כל חלק תהיה פסקה בשבילך המדריכה שמסביר מה היה היחס לניצולי השואה בתקופה זו.

ככל שההצגה תהיה יותר מושקעת אז האסיפה תהיה יותר טובה- השקיעו בתחפושות ובמוזיקה!

סיפור ארבעת הבנים הוא סיפור שלדברי המקובלים מייצג ארבעה צדדים וכוחות פנימיים בנפש. ארבעת האחים מוצגים לנו כשהם באים ותוהים על משמעות התורה לנו – העם היהודי, ועל מה שמצופה מאיתנו לעשות עם התורה שהביא אלינו ה'.

החכם - החכם לא מקשה בשאלות אלא רק מבקש מידע. הוא מבין את המחויבות שלו ורק רוצה לדעת כיצד עליו ליישם אותה.
הרשע - הבן הרשע הוא ההיפך מהחכם במובן הזה שמבחינתו הוא מכיר בכך שיש יד אלוהית שמעורבת, אבל זה לא אומר מבחינתו מאומה. הוא אינו רואה מקום ל”עבודה” כתוצאה מכך
התם - הוא בכלל לא מבין מה כל הסיפור כאן. הוא חושב שהאירועים קרו לבד והקב”ה לא היה מעורב בהם, ולכן גם לא מבין מה אנחנו עושים כאן. הוא לא מתריס אלא באמת לא מבין.
ושאינו יודע לשאול - הוא לא שואל כלום, כלומר הוא כנראה מבין את העובדות ואת המעורבות האלוהית בהן. אבל הוא לא מבין למה אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו. בניגוד לרשע הוא לא מתריס אלא תוהה
לפיכך, חשוב להכיר בכך שארבע הדמויות המוזכרות בהגדה משקפות חלקים שונים בנו, ולפעמים האדם חייב לעבור דרך כל אחת מהן.

סדר פסח משותף הוא חגיגה לקבוצה! הזדמנות לכם המדריכים להנות עם החניכים וגם להדגים להם שיש דברים בהגדת הפסח ששווה לחשוב עליהם! אם אתם מדריכים שמחוברים לצד התיאטרלי שלכם - הזדמנות טובה להתחפש ולהמחיז עם החניכים!! סיפור ההגדה נמצא בפעולה כנספח. בהצלחה!

ערב תרבות מפעיל לכל הקבוצה בנושא חג החירות

המטרה בפעולה שהחניכים יכירו, יביעו עמדה, יתווכחו ויחשבו איך הם היו רוצים לזכור את יום השואה.
שימי לב שהדיונים מצליחים להיות כאלה, שהבית משפט מצליח להביא את העמדות השונות.

את עומדת להעביר לחניכים שלך פעולה על חנה סנש. בה כדאי להוסיף מילים ולהסביר לחניכים שלך מי היא הייתה. קראי על חנה סנש לפני הפעולה וודאי שיש לך את כל המידע שאת צריכה. הפעולה עצמה דורשת זמן וסבלנות מצד החניכים, הכיני אותם לאוירה רגועה לאחר משחק הפתיחה.

חנה סנש הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה,בשנת 1939 עלתה לארץ-ישראל. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל שוחט בנהלל והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים. בתקופה זו אף הדריכה בקן קריית חיים של הנוער העובד והלומד.
חנה סנש הייתה מצנחני היישוב, היא התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. היא צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג ב1944 כאשר הייתה בת 23. (מתוך ויקיפדיה)

בפעולה נדבר על רגש הסולידריות, סולידריות היא רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם, תחושת אחווה וקשר לזולת.
נבין איך רגש זה מתקשר לאחד במאי שזהו יום הפועלים אשר מציין יום לסולידריות בין ארגוני עובדים כביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר.
סולידריות היא תחושת שייכות ואכפתיות אחת לשני, אם לדוגמא המורה כועסת על חברה שלי על משהו אני אהיה בצד של חברה שלי ואגן עליה מול המורה.