בחלק הראשון נרצה לפתוח את הנושא ולדבר על מה היה בזמן מלחמת העולם השנייה. ננסה לברר מה החניכים שלנו מכירים על השואה ואיפה זה פוגש אותם. חשוב לתת הזדמנות לחניכים שיש להם קשר משפחתי להתייחס ולספר ובאופן כללי שכמה שיותר חניכים יתבטאו וישתתפו. הקשיבי לחניכים ושימי לב מה הם מספרים, זה יעזור לך להבין אותם ולהדריך את הפעולה בצורה טובה ורגישה.

גוף הפעולה מצורף כנספח הכתבה "כשהשואה הופכת להאשטאג: 7מחשבות בעקבות "הסטורי של אווה" לקוחה מתוך מגזין את הכתבה "הסטורי של אווה": מה ימנע מאיתנו בעתיד לייצר פוגים או פוקימון ב"רוח" השואה?" לקוחה מתוך מעריב אוןליין הכתבה "בומרנג באושוויץ" לקוחה מתוך mako

חווקה פונה לנוער בעצרת הזכרון בשנת 1988

בחלק הזה נרצה לבחור ביחד עם החניכים פרויקט שבו יפגשו את ניצולי השואה בסביבתם ויפגינו כלפיהם כבוד והערכה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות, כדאי לחשוב מראש עם רכזת הקן/הסניף מי הם ניצולי השואה בישוב, איך ניתן ליצור איתם קשר ומה יהיה נכון להציע לחניכים הספציפיים שלך לעשות. אפשר גם להציע לחניכות 2-3 אפשרויות שיבחרו ביניהן. חשוב לצאת עם משהו שמסכימים עליו, תאריך לפרויקט ושהחניכים יבינו מה זה דורש מהם.

נצפה בסרטון של דב יעקובוביץ', ניצול שואה, מספר על חווית החיים שלו. (התחילו ב-1:14)

בשנים האחרונות ניצולי השואה נהיים יותר ויותר מבוגרים. אלו שעוד בחיים סובלים לרוב מבדידות ועוני, מצב רפואי שאינו יציב ומטראומות שנשארו איתם מתקופת המלחמה. בחלק הזה נרצה להתייחס למצבם של ניצולי השואה היום ולנסות להגיד יחד של מי האחריות לדאוג לניצולי השואה.

בשנות ה-60 התקיים משפט אייכמן. אייכמן ביצע פשעים נאצים בזמן מלחמת העולם השנייה, נשפט ונידון לעונש מוות. בזמן המשפט עלו עדויות רבות של ניצולי שואה, דבר שנתן לגיטימציה בחברה הישראלית לסיפורים והחוויות שלהם. משפט אייכמן שינה את התודעה לכך שגבורה יהודית התרחשה לא רק במרד גטו ורשה ובלחימה אקטיבית בנאצים אלא אצל רבים שנאבקו כדי לשרוד ולהינצל. ההצגה נכתבה לפעולה והיא מנסה לתאר את החוויה של ההשתקה של ניצולי השואה והשינוי שקרה בתקופת משפט אייכמן. בהצגה יש ילדה שמבקשת מאבא שלה לספר לה על החוויה שלו בתור ילד, הוא לא מעוניין לדבר על זה. אחרי כמה שנים (הצגה 2) הילדה רואה עם אבא שלה את משפט אייכמן בטלוויזיה ועדויות של ניצולי השואה. לאחר מכן, האבא מציע לשתף עם הילדה בסיפור שלו.

פעילות יצירה בנושא שיריה של חנה סנש.

המתודה היא משחק זיכרון קצר מאוד - אפשר להוסיף עוד קלפים אם רוצים להעשיר אותו יותר.

זוהי מתודת הצפה, לעורר מחשבות ותחושות שקשורות ליום השואה ולאיך זוכרים אותו.

.

חלק מרכזי בפעולה, צריך לעבור בין החניכים, לקרוא איתם את הכתבות ולעזור להם לנהל את הדיון עם השאלות המנחות. המטרה לעורר ויכוח בנושא ולעודד את החניכים לומר את דעתם. הכתבות לקוחות מהאתר מגזין "את" נכתב ע"י אור נוף: https://www.atmag.co.il/%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94/ עיתון "מעריב ע"י חיים אתגר, אתר מאקו ע"י נטע חוטר.

.

פעילות בנושא חייה של חנה סנש וערכים